היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים / ויליאם ביינום

היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים / ויליאם ביינום
ספרי עליית הגג
348 עמודים
מאנגלית: יפתח בריל
אתחיל דווקא מהכותרת שניתן לספר הזה בעברית, אני מחבב אותו מאוד והוא קולע בול.
צעירים מכל הגילים אומר שזה ספר לכל מי שמוכן לפתוח את הראש וללמוד ומרגיש צעיר מספיק וזה יכול להיות ילד בן חמש או אדם בן שמונים.
לא מעט פעמים אני מוצא את עצמי מנסה להסביר תופעות מדעיות לילד שלי או בדיונים שאני מנהל עם אנשים ומגלה שזה מאוד לא פשוט להעביר מידע בצורה ברורה.
לא פעם אני מסתבך ומרגיש לא מובן ואולי זה מה שיפה בספר הזה.|
ההסברים והנימוקים והתיאורים בספר הם ברוריה קלילים פשוטים ובעיקר כתובים היטב.
מה שמנסה הספר הזה לעשות ודי בהצלחה זה לסקור את התפתחות המדע מתקופת קדם ועד ימינו.
כל פרק מוקדש לנושא אחר וכל פרק הוא קצר וקולע.
אין כאן התעמקות בכל נושא והסברים מקצועיים מדי שיסבכו את הקורא.
כל מטרת הספר הוא להסביר תופעות מדעיות בצורה שכל אחד יכול להבין ועם זאת לתת לכל קורא את הכלים גם להסביר לאחר מכן את מה שהוא הבין.
הוא יחסית מקיף ונוגע כמעט בכל תחום שהמדע חקר ואני חושב שלא רק בני נוער יהנו ממנו.
אני אישית הרגשתי שלמדתי הרבה מאוד דברים חדשים ומעבר לדברים חדשים הרגשתי שגם מה שאני יודע הוסבר לי בפשטות ונתן לי תובנות חדשות לגבי מה שכבר חשבתי שידעתי.
מדע, פילוסופיה והיסטוריה אלו תחומים שמאוד מעניינים אותי ואני מנסה ללמוד עליהם המון.
הידע בתחומים אלו מעשיר מאוד ונותן עומק ויכולת להבין טוב יותר את העולם שסביבנו.
כל ספר בתחום אני מיד חוטף וקורא ומנסה להבין אותו לעומק.
אך אם אני מוצא את עצמי מסתבך לפעמים עם ספרים מקצועיים או לא מסיים לעיתים ספרים עבי כרס מקצועיים כאן הספר פשוט נקרא במהירות ובתשוקה.
למעשה הספר מתחיל מתקופת אשור, הרפואה העתיקה ותרבויות קדומות והתייחסותם למדע ועד ימינו אנו. לחקר המחשב וחקר הגנום האנושי ועוד.
בין לבין הספר נוגע במגוון תחומים, חקר הרפואה, חקר האטומים והביולוגיה, היוונים הקדמונים, אבולוציה וחרק הטבע, פרק נרחב מוקדש לאנשים כמו איינשטיין ניוטון ודארווין, ישנו פרק על חקר החלל והבנת הכוכב ובכלל יש בו הרבה עניין.
קשה שלא להמליץ על ספר כזה הוא די עונה על המטרות שלו והוא כתוב היטב.
אני חושב שאם אנחנו רוצים להבין טוב ובפשטות את התפתחות המדע והאנושות הספר הזה מומלץ ביותר.
בהחלט שווה לקרוא.

image

הפלישה / הוקאן אוסטלונד

הפלישה / הוקאן אוסטלונד
הוצאת דני ספרים
493 עמודים
מאנגלית: שרה ריפין

לפעמים צריך ספר מתח טוב ומרתק ואני חושב שהפלישה הוא ספר בהחלט מרתק ומותח.
בכלל הפריחה של ספרות המתח הסקנדינבית היא משהו מרתק בפני עצמו.
הרבה מספרות המתח והפשע בעשור האחרון בא מהאיזור הזה של אירופה.
לא הכל באותה הרמה, הרבה מהספרות הזו קלישאתית וצפויה מראש אבל היא עובדת, היא מוכרת והיא מצליחה, אנשים אוהבים ספרות מתח ואם זה מצליח אז זה מצליח.
אני אישית מאוד בררן בספרות המתח שלי ונרתע מקלישאתיות.
כשאני קורא ספר מתח בתניתי אני מעדיף לעבור לספר אחר.
בספר זה המחבר הצליח לבדר אותי היטב ולהשאיר אותי במתח לגבי זהות מבצע הפשע כמעט עד הסוף.
פרדריק ברומן הוא בלש במשטרת גוטלנד
הוא חזר לתפקידו לא מזמן לאחר שעבר תאונה קשה.
הוא נפל מצוק לאחר מרדף עם פושע והתיק של משפחת שלנדר-אנדרסון הוא התיק המשמעותי הראשון שהוא מקבל לאחר חזרתו לתפקיד.
משםחת שנלדר אנדרסון, ההורים הנריק ומאלין וילדיהם חוזרים לחיות באי ומגלים לתדהמתם שמישהו פלש לביתם והשאיר בימנים מעוררי חרדה כגון השארת צואה באיזור צעצועי הילדים או חירור עיני בני המשפחה בצילומים.
הדבר מעורר בהם חרדות ופחדים והם מערבים בכך את המשטרה.
כמובן שזו רק ההתחלה והאיומים מתגברים כאשר מגיעים עןד מכתבים ועוד צילומים מחוררים נמצאים והסימן הגרוע ביותר, בתם של הזוג נחטפת.
משם זה רק הולך ומסתבך ובני הזוג מנסים להבין מי מנסה לפגוע בהם ולמה?
הפרשה עולה מדרגה כאשר היא מגיע לרצח ומשם כמובן אני לא אגלה לכם, לא מי נרצח ולא מה יקרה הלאה כי זו מהותו של ספר מתח, להשאיר אתכם במתח.
הספר מעלה שאלות רבות לגבי סודות חבויים, דברים נסתרים ועוד.
אין בו תחכות יוצא דופן והוא בעיני לפחות ספר מתח יעיל בידורי ומעניין שמצליח להשאיר את הקורא עד הסוף בניסיון לפענח מי רוצה ברעת בני הזוג ולמה?
אני חושב שחובבי ספרות המתח בהחלט יהנו ממנו.
אני חושב שהוא כיפי ומהנה.
אני כן מעלה שאלה אחת שמטרידה אותי לפעמים בספרים מתורגמים ואני רואה בכך חשיבות.
אם הסופר הוא שבדי למה הספר תורגם מאנגלית?
האם הספר נכתב באנגלית? ואם לא למה לא לתרגם משפת המקור?
לי זה חשוב כשאני קורא ספר.
לגבי השאר?
תהנו, ספר מתח טוב.981448

והארץ אינה יודעת / אורסון סקוט קארד

למעשה הספר הזה לא התחיל כספר אלא התחיל כסיפור רקע ל"משחקו של אנדר" ספרו הקלאסי והמפורסם של אורסון סקוט קארד שבו חיפשו את המנהיג הבא במלחמה עם צבא החייזרים הפולש ומצאו את אנדר וויגין הילד שניצח את המלחמה.

מכיוון שזהו כרך ראשון מתוך שלושה הסיפור למעשה מסתיים בנקודה שבה הספר החדש יתחיל כמו שטרילוגיה עובדת בדרך כלל.

אני מאוד נהניתי מהספר ולדעתי גם מי שלא קרא את משחקו של אנדר יכול להנות ממנו ולהתקדם ממנו לשאר ספרי הסדרה.

הספר כיפי וזורם טוב הדיאלוגים מעניינים יש מתח שנוצר עם קריאת הספר ומתעצם לקראת סופו.

הסיפור למעשה מתרחש כולו בחלל בחגורת קוויפר שבקצה מערכת השמש

ויקטור הוא מכונאי שוליה של אביו בספינת שכורה מחצבים באסטרואידים

הספינה כולה מורכבת מהחמולה של ויקטור הספינה נמצאת מרחק שבועות מכל ספינה אחרת באיזור וחודשים מתחנת השקילה הקרובה ביותר.

כשהדודנית של ויקטור אדימאר באה אליו עם נתונים מהעין של הספינה שזו מערכת שסורקת את החלל על מנת לבדוק איומים וסכנות.

הם רואים דרך העין שיש שם בחוץ משהו שנראה כמו ספינת חלל ענקית שנעה לכיוון מערכת השמש וכנראה כדור הארץ במהירות שקרובה למהירות האור

ההשערה שלהם שזו ספינה עוינת ושעתיד האנושות בסכנה מביאה אותם לעשות הכל כדי להזהיר את כדור הארץ מהסכנה הזו.

אבל איך הם יעשו זאת אם הם רחוקים כל כך המסר חייב להגיע.

הסיפור מסופר משלוש נקודות מבט

הראשון זה של המשפחה של ויקטור ומספינתם אל קוואדור שבו עוד דמות שבולטת מאוד זו מנהיגת בספינה והמשפחה קונספסיון

נקודת המבט השניה זו ספינתו של לם ג'וקס גם הוא נמצא על חגורת קוויפר

ספינתו בודקת ציוד כרייה חדש במטרה לעשות מליונים

הדמות שלו וסיפורו הוא חשוב בסיפור

גם בהקשר של המלחמה בעיכוב ספינת החייזרים

נקודת המבט השלישית נמצאת על כדור הארץ בצורה של כח לחימה שהוא אליטה של טובי הלוחמים מכל קצוות העולם. המטרה היא לבנות צבא על כאשר זה לא ממש היה תבכנון עבורם שאת המלחמה החשובה מכולם הם יצטרכו לעשות נגד צבא חוצני.

בהקשר הזה מוזכר מי שגם היה דמות חשובה במשחק של אנדר שזה מאזר רקהאם שידוע כאיש שניצח את המלחמה הראשונה.

הדמות שלו בספר הראשון מופיעה בפרק אחד בלבד וכנראה שתהיה לו חשיבות גדולה יותר בהמשך הסידרה.

זהו ספר מהנה אני מאמין שחובבי הז'אנר של המדע הבדיוני יהנו ממנו מאוד וגם מי שרוצה להכיר את סיפור הרקע למשחק של אנדר ולמחלמה הפור מיקים זו הזדמנות טובה עבורו.

 earth

אהבה וידידות / ג'יין אוסטן

אהבה וידידות / ג'יין אוסטן
הוצאת תמיר סנדיק והוצאת אהבות
446 עמודים
תרגום מאנגלית של ליידי סוזן: ענבל שגיב נקדימון
תרגום מאנגלית של כתבי נעורים: סטלה פנטופל
אחרית דבר: גלית דהן קרליבך
אני חייב וידוי קטן, ג'יין אוסטן מעולם לא היתה כוס התה שלי.
לא התחברתי לסגנונה כשקראתי לראשונה את גאווה ודיעה קדומה.
אבל כן הערכתי אותה כסופרת.
תמיד היה משהו בכתיבתה, בהומור המיוחד שלה ביקורת על החברה באותן ימים.
תמיר סנדיק בהחלטתם להוציא את כל כתבי אוסטן גרמו לי לסקרנות מחודשת לגביה והחלטתי לתת לה צ'אנס נוסף והאמת היא שלא יצאתי מאוכזב מהחלטתי.
יש משהו בכל הסדרה הזו, בעיצוב שלה, בסגנון שלה, באהבה של ההוצאה לכתביה שגורם לך גם להיכבש בקסמי הסופרת.
אהבתי את אמה,חשבתי שהוא ספר מוצלח והספר הזה נותן לנו זווית ראייה שונה על התפתחות סגנונה של אוסטן כסופרת בתחילת דרכה.
אם אני אתייחס קודם כל לכתביה המוקדמים אני חושב שמבחינה היסטורית הוא מסקרן וכדאי להשוות בין כתביה המוקדמים שבת עשרה לבין יצירותיה הבוגרות והשלמות.
יש בתמימות של כתביה ובדמיון הרב שלה באותה תקופה משהו מאוד בוסרי אבל גם מאוד כיפי.
לרוב סיפורים קצרים גם אלו שהיא כינתה אותן רומנים.
רוב הדמויות שטחיות ובוסריות אבל זה גם הקסם בדבר, זה היופי בכתיבה תמימה של גיל העשרה.
מצד שני ניתן להבחין בקלות בדמיון לסיפוריה השלמים יותר ואני חושב שבהחלט כדאי לקרוא אותם.
הם מעניינים מקוריים ומלאי הומור.
כמו כן באותה התקופה של סוף המאה ה18 מעמד האישה היה שונה לחלוטין מהיום ולא היה נפוץ שאשה תכתוב או תעסוק במלאכות מסוג זה וגם זה ראוי לציון.
היצירה הראשונה בקובץ זה והשלמה יותר "ליידי סוזן הוא למעשה סדרת מכתבים בין דמויות שונות שחושפות את סיפורה של ליידי סוזן.
אישה אלמנה פלרטטנית ובעלת מיטחון עצמי אשר עושה כל שביכולתה על מנת למצוא את עצמה מחדש בנתיב האהבה שעושה כל מה שביכולתה גם מה שלא ממש נראה מוסרי או נכון בעיני אחרים על מנת להישאר בעניינים ולהשיג את מה שהיא רוצה להשיג עבורה ועבור ביתה.
בדומה אך גם בשונה מדמותה של אמה בספר "אמה" יש משהו שמצד אחד גורם לנו לסלוד מהגיבורה וממעשיה ומצד שני אנחנו נכבשים בקסמה.
"ליידי סוזן היא יצירה יותר שלמה ויותר מגובשת ונהניתי ממנו.
למרות שהוא כולו רומן מכתבים הקורא מרגיש זאת פחות ופחות ככל שהוא נכנס לעומק הסיפור.
בקיצור: יופי של ספר, מעניין משעשע ומאוד ג'יין אוסטין סטייל.
בכלל כל סדרת הספרים הזו ראויה לציון.
ממליץ.

ema

יומו האחרון של הנידון למוות | קלוד גה/ ויקטור הוגו

יומו האחרון של הנידון למוות | קלוד גֶה / ויקטור הוגו
הוצאת כרמל
168 עמודים
מצרפתית: ניר רצ'קובסקי

אני מאוד אוהב את ויקטור הוגו, בעיני ולא רק בעיני מדובר באחד מגדולי הסופרים בכל הזמנים ואולי גדול הסופרים הצרפתיים. ומדובר בעם שופע בסופרים ענקיים  ונצחיים.
אבל הוגו לא רק היה סופר גדול הוא גם היה לוחם צדק גדול ואדם שהביע את דעתו וזה עלה לו לא מעט.
אחד מהמאבקים המוסריים שניהל הוגו היה המאבק בעונשי המוות.
עונש המוות מופיע ביצירותיו לא פעם והוגו אף ניהל מאבקים ציבוריים רבים על מנת להפסיק את צורת הענישה הזו.
למעשה הספר המצוין והחשוב הזה שנכתב כשהוגו היה בסך הכל בן 27 מראה את עונש המוות מנקודת מבטו של הנידון וזו נקודת מבט חדשנית בזמנו.

הספר מחולק למעשה לכמה חלקים
פתח הדבר של דניס שרבט חשובה במיוחד כי היא מספרת על הוגו חייו ומאבקו בעונש המוות.
החלק השני שזה הסיפור "יומו האחרון של נידון למוות" למעשה מחולק לשני חלקים
החלק הראשון הוא הקדמה של הוגו שבו הוא מדבר על מוסריותו או על אי מוסריותו של עונש זה, ההשלכות של זה ועוד.
בחלק זה הוא גם פונה את  המחוקקים ואל המשטר ומתאר להם כמה עונש המוות אין לו מקום עוד.
(עונש המוות בוטל בצרפת בשנות השמונים של המאה העשרים. לאחר הוגו גם אלבר קאמי נלחם בזה ושניהם לא זכו לראות את ביטול עונש זה בחייהם)

"לעתים אנו מתפתים להאמין, כי חסידיו של עונש המוות לא הרהרו עד תום במשמעותו. הניחו אם כן על כףהמאזניים, כנגד כל פשע שהוא, את הזכות השערורייתית שנוטלת לעצמה החברה לקחת את מה שלא היא נתנה, הניחו על הכף את העונש הזה, חסר התקנה שבכל העונשים חסרי התקנה!"

החלק השני בספר "יומו האחרון של נידון למוות מתאר את פשוטו כמשמעו את יומו האחרון של נידול למוות מנקודת מבטו של הנידון עצמו.
ספר מטלטל בעיני ומאוד קשה רגשית לכאורה אך הוגו נוגע בצורה מהפנטת ועוצמתית בנושא וגורם לקורא להתבונן אחרת על כל מה שהוא חשב בנושא.
כשאנחנו שמים את עצמנו בנעלי האחר לרגע העולם נראה לנו גם כן אחר ואנחנו מקבלים פרספקטיבה שונה על תפיסת עולמנו.
אין ספק שחלק זה יוצר אצל הקורא משהו ולא משאיר אותו אדיש.

החלק השלישי שנקרא קלוד גה מספר את סיפורו של קלוד גה
סיפור זה מבוסס על אירוע אמיתי ומתאר לנו את תלאותיו של אותו אדם, הסיבות לכך שהוא בכלא והסיבות שהובילו למותו ולא רק זה אלא הספר בא לתאר את אטימות המשטר ואטימות שלטונות הכלא כלפי האזרח הקטן וחסר החשיבות אשר אין לו רצון ותקוה מלבד רצונותיהם של הכולאים ומי שממונים עליו.
דברים שמתסכלים ובסופו של דבר מובילים את האדם לעשות מעשים שנובעים מתסכול וכאב.
ספרו של ויקטור הוגו חשוב מאוד.
הוגו דרך הסיפורים מחדד ומדגיש את עונש המוות כדרך לא יעילה ושלא משנה באמת את דרכיהם של הפושעים.
אסיים בציטוט שחותם את הספר.
"ראשו של בן העם: זו השאלה. הראש הזה מלא בזרעים מועילים. שימו אותו באקלים של מידה טובה, מאירה ומתונה ככל האפשר, כדי שיצמח וישגשג. הרוצח המשוטט בדרכים, אם היה מכוון טוב יותר, יכול היה להיות אזרח למופת. ראשו של בן העם: טפחו אותו, הכשירו אותו, השקו אותו, דשנו אותו, האירו אותו, חנכו אותו, השתמשו בו: אז לא תצטרכו לכרות אותו."

image

הערה

שברירים / הנר בת חנה

שברירים / הנר בת חנה
הוצאת רימונים
66 עמודים

יש משהו מיוחד בספרון הרגיש והנוגע הזה של המחברת.
מצד אחד אתה מסיים את קריאתו כהרף עין ומצד שני אתה שוב חוזר ומעיין בטקסטים הקטנים אבל העמוקים האלה ומחפש משמעויות חדשות שאולי פספסת בקריאה מהירה.
כמה רגש אפשר להכניס בארבע שורות.
כשאתה פתאום מתחיל לבנות את הפאזל אתה מגלה מערכת יחסים.
אבל מי מול מי?
כל טקסט בן ארבע שורות ממשיך את קודמו, עונה לקודמו אבל גם עומד בפני עצמו.
בכריכה האחורית כתוב שצירוף השירים זה לזה מרכיב תמונה המציגה מערכת יחסים מורכבת בין שתי נשים.
אנחנו לא יודעים מי הנשים והאמת שזה גם לא משנה מי הם ומה הקרבה שלהם, ברור שהקרבה קיימת וברור עוד יותר שהקשר הוא בעל מורכבויות רבות של אהבה כאב ורגעים קטנים של אושר וגעגוע.
אבל אני אנסה לתת לטקסטים האלה פרשנות אחרת ואומר שלדעתי יש כאן דיאלוג פנימי של המחברת עם עצמה.

"אימה קפואה פניך
אך מלח דמעותיך איננו על שפתי
תחינה נואשת בעיניך
וקיר שקוף בינינו"

החיבור בין כל קטע שיר לקטע שאחריו דורש פרשנות מעמיקה יותר ועם זאת אפשר לזהות עליות וירידות במערכת יחסים הלא ברורה הזו אך הכמהה לחיבור מחדש, לאהבה ולרוך.

"כל הרוך הזה שבעיניך
כל ההשתתפות, הסקרנות,
ההבנה, הדאגה
שאלמותך מנעה מהן מילים"

אפשר גם לקרוא כל טקסט כטקסט עצמאי עם מסר כמו אימרת זן בודהיזם.
ספר רגיש מאוד כנה ונוגע.
מסוג הספרים שכדאי לפתוח מדי פעם לבחור קטע ולהתחבר למקום פנימי מאוד.

"הזעקה שלי אליך
מתנפצת בתוכי
מהדהדת בחלל שבי
שהוא את"

image

מסעו של גנדי הקטן / אליאס חורי

מסעו של גאנדי הקטן / אליאס ח'ורי
הוצאת חרגול / הוצאת מודן
182 עמודים
תרגם מערבית: יהודה שנהב שערבני
זה הספר הראשון של אליאס ח'ורי שאני קורא ואני לא מבין איך לא קראתי את ספריו עד כה.
יש בכתיבתו של ח'ורי משהו מאוד פיוטי, מאוד רגיש ומאוד פוליטי.
יש בספר זה אמירה פוליטית חזקה ונוקבת ועם זאת בכתיבתו הוא מביע זאת בצורה רגישה ביותר שגורמת לקורא לחשוב ולהתעמק בטקסט ולנסות להבין משמעויות חבויות.
אני בהחלט מצליח להבין את חשיבותו כסופר.
לבנון היא מדינה שחיה בסבל מתמשך  עשרות שנים, מלחמות על מלחמות עברו דרכה ובתוכה למעשה הספר הזה מתאר את התקופה של מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת האזרחים בלבנון והיא מתוארת דרך נקודת המבט של האנשים ובעיקר דרך סיפורו של עבד אל כרים המכונה גאנדי הקטן.
גאנדי הקטן היה מצחצח נעליים ביירותי כאשר הוא נורה בידי אלמונים בסביבות שנות השישים לחייו, ככל הנראה בידי חיילי צה"ל.
הספר מתאר את חייו של גאנדי וחוזר בכל פעם לאותם רגעים בהם הוא נורה ואיבד את חייו.
בספר ישנם דמויות רבות שכל אחת מהם מייצגת את לבנון ואת ביירות השסועה והפצועה.
בעיקר מי שמספרת את סיפורו של גאנדי ואפשר לומר שדרכה אנחנו למדים להכיר את ביירות היא זונה חביבה בשם אליס.
סיפורה של אליס וסיפורו של עבד אל כרים (גאנדי) הם הסיפור של ביירות.
היה לי מאוד לא קל להתחבר לספר כי למרות שהוא לא עב כרס הוא ספר שיש בו משפטים ארוכים וחזרתיות. לפעמים יש תחושה שכבר קראתי את הקטע הזה אבל בורסיה אחרת.
אני מעריך שהמחבר רצה לחדד את המסר.
ח'ורי הוא לא רק סופר בעיני אלא הוא איש הגות שבדרך כתיבת הפרוזה מנסה להעביר לנו את רוח האדם ואת הרצון לחיות ולהתקיים גם בתוך הכאוס והמלחמה.
הספר הוא פסיפס אנושי מרתק של מגוון הקהילות והדמויות שחיות בעיר ביירות של החיפוש אחר האושר והמקום הבטוח והנכון ושל מוות של אדם אחד שמתאר את לפחות לדעתי את העובדה שלאדם הקטן אין מספיק חשיבות, אין בו מספיק עניין.
הביוגרפיה של האדם הפשוט היא גם הביוגרפיה של עיר, של מדינה, ובמקרה זה ביוגרפיה של ביירות', של לבנון.
כמובן שגם הצבא הישראלי לא נפקד מהספר הזה, בין אם במעורבות במותו של גאנדי הקטן ובין אם זה בנוכחותו בלבנון לא מעט שנים.
ספר מרתק, לא קל לקריאה אך מעורר מחשבה.
מומלץ.

image